<h1>המנהיג הלכ' תפילין נוסח ג'</h1>
<h2>דף יח:</h2>
למדנו תיקון הבתים ורצועותיהן. דין השרטוט והקפת גויל צריך ליתן בין אות לאות כמלא חוט השערה וזהו הקפת גויל, מד' רוחותיה. ובין תבה לתבה כמלא אות קטנה וזהו יוד, ובין פסוק לפסוק כמלא תבה קטנה בת שלש אותיות. וי"א בת שתים ורו(ח)ב התבה בתוך הדף, פי' בתוך שרטוט הסרגול. והלכה למשה מסיני שמסרגלין בקנה, בריש מסכת סופרים, בתורה ובתפלין ומזו' ומגלה. וצריך לסרגל התפלין בשרטוט העליון לכל הפחות דאמרי' בפ"ק דגיטין [ו' ע"ב] א"ר יצחק שתים כותבין בלא שרטוט, ג' אין כותבין. פי' שתי תיבות. במתניתא תנא שלש כותבין, ד' אין כותבין. מכאן פסק רבנו ר' יצחק ב"ר אשר ז"ל מאלמניא דאין לו לאדם לכתוב [פסוק] לענין פסק הלכה בלא שרטוט זולתי דברי שלום. ומכאן נהגו לשרטט גם הפרושים דאי איפשר להם בלא פסוק. והא דאמרי' במנחו' [ל"ב ע"ב] ובמגל' [י"ח ע"ב] והלכתא מזוזה צריכה שרטוט תפלין אין צריכין שרטוט, ר"ל מזוז' צריכה שרטוט בכל שיטה ושיטה כ"ב שיטות למנין האלפ' בית לבד הפשוטות והכפולות לפי שהיא אמתה של תורה בעול שמים ועול מצו' ותפלין שאין בהן מנין שטות אין צריכין שרטוט בכל השטות זולתי למעלה ומצדדין.
<h2>דף כד:</h2>
וכשנותן תפלין בראשו ובזרועו צריך שלא יהא דבר חוצץ על בשרו וכדתניא במגלה [כ"ד ע"ב] צפן זהב או שנתן על יד אונקלי שלו הרי זה דרך המינות. דין זמן תפלין. זמן תפלין בחול ולא בשבתות וימים טובים דתניא ושמרת את החוקה הזאת וגו'. מימים ימימה, ימים ולא לילות. מימים ולא כל הימים, פרט לשבתות וימים טובים דברי ר' יוסי הגלילי. ר' עקיבא אומ' לא באה מדת חוקה זאת אלא לפסח בלבד. אלא לר' עקיבא לילה זמן תפלין. ותניא ר' עקיבא אומ' יכול יניח אדם תפלין בשבתו' וימים טובים ת"ל והיה לאות על ידכה, מי שצריכין אות יצאו שבתות וימים טובים שהן עצמן אות. פי' בימות החול שצריכין אנו לאות שאנו עובדי השם, יצאו שבתות וימים טובים שמתוך שאנו שובתין ומשמרין אותן נודע לכל שאנו עובדי השם ואין אנו צריכין לאות תפלין. וקימ' לן כר' עקיבא דלילה זמן תפלין. ועוד דאמרי' בפ' הקומץ רבא, אמ' רבינא חזתיה לרב אשי דהוה מנח תפלי וחשך ולא סליק תפלי ואמרית ליה לשמרן קבעי מר או להניחן קבעי מר ואמ' לי לשמרן קבעינא. וחזיתיה לדעתיה דלאו לשמרן קבעי אלא קסבר הלכה ואין מורין כן. פי' הלכה כר' עקיבא דלילה זמן תפלין, ואין מורין כן שאם יטלם בלילה שמא יישן בהם ושמא יפיח בהן לפי שלילה זמן שינה. והא דאמ' ר' אלעזר כל המניח תפלין אחר שקיע' החמה עובר בעשה שנא' ושמרת את החוקה הזאת, השמר דעשה עשה. ור' יוחנן אמ' עובר בלאו דהשמר דעשה לאו הוא. הם חולקין לדברי ר' יוסי הגלילי דאמ' לילה לאו זמן תפלין אבל לא לדברי ר' עקיבא דאיהו מוקים ליה לקרא בפסח ולא בתפלין ומותר להניחן בלילה. ואין מורין כן כדאמרן לעי'.
תנא תפלין מרובעות הלכה למשה מסיני. פי' לאחר שיעשו הד' בתים יהו בין כלם מרבעת שיהא רוחב הד' בתים למעלה כארך בית אחד שאז שוה רבועם לרבוע תפלה של יד והינו דתניא לעיל מנין שאם אין לו תפלה של יד ויש לו שתים של ראש שתולה עור על אחת מהם ומניחה נמצא שרבועם שוה. ואמ' רבא ומרובעות בתפירתן ובאלכסונן. פי' בתפירתן ישמור שלא יכווץ העור ויפסיד אלכסונן כדי שיהא הרבוע מכוון, כדין אמתא ברבועא אמתא ותרי חומשי באלכסונא. והא דתנן העושה תפלתו עגולה סכנה ואין בה מצוה. מתניתין דעבדה כאמגוזא שעגולה מכל וכל. ורבא אתא לאשמועינן שאע"פ שאינה עגולה כאגוז והיא קצת מרובעת אם אינה מרובעת כדין האלכסון העודף על הרבוע שני חומשי לאמה פסולין שכך היא הלכה למשה מסיני. ואמ' אני שעל כן הם מרובעות למעלה באורך ורוחב הכתב והבתים ולמטה בתפירות ומד' הרוחות להודיע ולהזכיר ייחוד השם ב"ה לשש היסודות שהרי יש בהם קבלת מלכות שמים ועול מצות ויציאת מצרים בקדש והיה כי יביאך. טעם זה נראה בעיני. וסכנה ואין בה מצוה. פר"ש ז"ל שמא יתהפכו ויכנסו בראשו מתוך שהן עגולות ומשופות כיתדות. ואני קבלתי סכנה בשעת השמד. ואין בה מצוה, כלו' הבא על הנס לסמוך יש בו סכנה לפי שאין בה מצוה שלא נעשת כהלכה, אם גזרו (מעשה) שלא להניח תפלין, כההוא מעשה דאלישע בעל כנפים בשבת.
